"מקרקעין" – קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה;
"מקרקעין מוסדרים" – מקרקעין שנרשמו לאחר הסדר לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969;
"רישום" – רישום בפנקסי המקרקעין המתנהלים לפי חוק זה או התקנות על פיו;
"מושע" – מונח שנשתמר מתקופת השלטון הטורקי. נכס "מושע" הוא נכס הרשום כיחידה אחת אשר מצוי בבעלות של יותר מאדם אחד.
"מוואת" – מונח שנשתמר מתקופת השלטון הטורקי. "קרקע שאינה בחזקתו של מישהו ולא הוקצתה לציבור. הנמצאת במרחק כזה מכפר או עיר עד שאין שומעים ממנה קול רם של אדם הנמצא בקצה הישוב; כלומר קרקע שוממה, הרחוקה מיל וחצי או מהלך חצי שעה ממקומות ישוב".
"עסקה במקרקעין" – עסקה במקרקעין היא הקניה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה.
"גמר העסקה" – (א) עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום. (ב) עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה.
"צורתה של התחייבות" – התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב.
"בעלות" – הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם.
"שכירות" – זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות (לרבות שכירות משנה.
"חכירה" – שכירות לתקופה שלמעלה מחמש שנים.
"חכירה לדורות" – שכירות לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים.
"משכנתה" – מישכון של מקרקעין.
"זיקת הנאה" – שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמו זכות להחזיק בהם.
"בית" – מבנה של קבע, ובכלל זה הקרקע שעליה נבנה.
"דירה" – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר.
"בית משותף" – בית שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים.
"רכוש משותף" – כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסוימת.
אדמת מנהל – אדמה בבעלות מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל). אדמות מינהל כוללות סביב 94 אחוזים משטח ישראל. יתר האדמות הן פרטיות.
בר רשות – זהו אדם בעל זכויות במקרקעין מלבד זכויות קניין על הנכס. עם תום תקופת הרשות חובה על אותו אדם לפנות את הקרקע אחרת ניתן להגיש נגדו צו פינוי.
גוש וחלקה – הגוש הוא המקרקעין ובו חלקות שנועדו לבנייה וחלקות של שטחים לבנייה ציבורית.
דמי הסכמה – משולמים למנהל מקרקעי ישראל כאשר מעבירים את הזכויות על מקרקעין וכאשר החכירה שלה לא מהוונת.
דמי תיווך – סכום מוסכם מראש מהעסקה המשולמים על ידי המוכר והקונה או אחד מהם למתווך.
היתר בניה – זהו היתר אותו מעניקה וועדת בניית ערים. את ההיתר מגישים אדריכלים או מהנדסים בלבד בנוסף חייבת להיות עליו חתימה של מהנדס שלד, קבלן ומפקח הבנייה.
הערת אזהרה – ניתנת בזמן בו רושמים בטאבו את אישור ביצוע עסקת מקרקעין או להימנע ממנה. כתיבת הערת האזהרה נועדה למנוע הוצאה לפועל של עסקה שאינה עולה בקנה אחד עם ההערה.
ועדת בנית ערים ארצית – וועדה זו אחראית על תכנון בניה ותכנון ערים.
זיכרון דברים – זהו הסכם קודם לחוזה הנחתם על ידי הנוגעים בדבר במהלך מכירה או קנייה של נכס זיכרון הדברים קודם חוזה והוא מחייב כמו החוזה.
טאבו (לשכת רישום מקרקעין) – המקום לניהול רישומי נתונים על פעילות המקרקעין והזכויות על המקרקעין.
טופס 4 – ניתן על ידי הרשות המקומית ועימו בעל המקרקעין יכול להיכנס ולגור בנכס מקרקעין.
מס רכישה – כל הרוכש זכויות במקרקעין חובה עליו במס רכישה למעט מקרים יוצאים מן הכלל.
מס שבח – מס שמשלמים בעת המכירה והוא מחושב לפי ההפרש בין סכום התשלום הראשוני על הנכס והסכום בו הוא נמכר.
משכנתה – לווה מקבל מהבנק משכנתה כדי שיוכל לרכוש את הנכס. הבנק מלווה את המשכנתה ובמקרה של אי החזר ההלוואה, הנכס מהווה ערובה עבורו.
נסח טאבו – הנסח מפרט את מצב הנכס מבחינה משפטית כולל מי הבעלים של הנכס, קיומם של עיקולים, צווים של בית משפט ועוד.
פרצלציה – פירושה חלוקה והיא מתבצעת במגרש בבעלות של אדם אחד ועורכים בו חלוקה חדשה לחלקות עבור בנייה. בחלוקה מחדש נקבעת בעלות נפרדת לכל חלקה
רשם מקרקעין – ראש לשכת רישום מקרקעין במסגרת משרד המשפטים. מנהל רישום לגבי זכויות במקרקעין ועוד.
תמ"א –"תוכנית מתאר ארצית" הקובעת את נושאי זכויות בנייה ושימושים של המקרקעין בישראל.