אחד מעקרונות היסוד בדיני החברות בישראל הינו העיקרון המכונה "עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת", לפיו כל תאגיד (לרבות ובפרט חברה בע"מ) מהווה אישיות משפטית בפני עצמה, נפרדת מבעליה ומנהליה, הכשירה לבצע כל פעולה משפטית שאינה אנושית (כמו למשל, להינשא).
משמעות הדבר היא שחברה יכולה להיות צד להתקשרות חוזית, לתבוע ולהיתבע, וזאת מבלי שבעליה יהיו צד לחוזה/הליך.
מהי "הרמת מסך"?
כאמור, חברה בע"מ מעניקה הגנה משפטית לבעלי החברה, והיא יוצרת חוצץ בין הציבור לבעלי החברה אשר אינם חשופים משפטית במידה והחברה תפר הסכמים, תעבור על החוק, תיתבע או תיהפך חדלת פירעון.
החריג לכלל זה, המכונה "הרמת מסך ההתאגדות", קבוע בסעיף 6 לחוק החברות ומאפשר לבצע מעין הסרת החוצץ בין הבעלים לציבור, כאשר החברה מנוהלת במרמה או בסיכון כלכלי בלתי סביר. הליך זה נועד בעיקר למקרים בהם בעלי חברה עושים שימוש לרעה באישיותה העצמאית של החברה (למשל, כאשר בעל החברה מערב בין נכסי החברה לנכסיו האישיים, ולמעשה מבריח את נכסי החברה לידיו).
בנוסף, ישנם חוקים המטילים אחריות אישית פלילית ו/או אזרחית על בעלי המניות ו/או על מנהלי החברה, אך חוקים אלו הינם חריג לכלל האישיות המשפטית הנפרדת, החל בעניין חברה.