• עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל מהמעסיק עבור היום השני והיום השלישי של תקופת ההיעדרות 50% משכר העבודה הרגיל שהיה זכאי לו אילו המשיך לעבוד. עבור היום הרביעי ואילך, העובד זכאי ל- 100% משכר העבודה שהיה מקבל אילו עבד.
• עבור היום הראשון להיעדרות אין זכאות לתשלום, אולם ניכוי ימים ממכסת ימי המחלה מתחיל כבר מהיום הראשון.
• שיעור התשלום עבור ימי המחלה הראשונים הוא המינימום הקבוע בחוק. לעתים יש הוראה מיטיבה בהסכם קיבוצי, או בחוזה העבודה האישי של העובד, לפיה התשלום יהיה גבוה יותר ואף תשלום מלא, החל מיום המחלה הראשון. בכל מקרה, אין לקבוע בהסכם או בחוזה עבודה תשלום הנמוך מהתשלום הקבוע בחוק.
• תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ולא יותר מ-90 ימים בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה. המשמעות היא שעובד שמיצה את מכסת ימי המחלה הצבורים שלו, לא יהיה זכאי על פי חוק לקבל שכר עבור ימי היעדרות נוספים.
• למרות זאת אם נקבע בהסכם עבודה אישי או קיבוצי או בצו הרחבה כי עובדים מסוימים זכאים למספר ימי מחלה גבוה יותר, יהיו העובדים זכאים למספר ימי המחלה הגבוה יותר.
• לצורך קבלת התשלום על העובד להציג למעסיק אישור מחלה מרופא. על אישור המחלה להיות מטעם רופא בקופת החולים אליה העובד משתייך. אישור הניתן על ידי רופא פרטי אינו מחייב את המעסיק.